לא קראתי לזה אלימות – מעמד האישה

לא קראתי לזה אלימות

הצגת יחיד מאת נתלי ברלין

הצגת יחיד שמעזה לפרק את השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו.

מה קורה כשאנחנו קוראים לשליטה אהבה, ולשתיקה שלווה?

ב"לא קראתי לזה אלימות" נכנסת נתלי ברלין לנעליה של באבא יוגה, מורה ליוגה שלא באה להרגיע את הקהל, אלא להוציא אותו משיווי משקל.

דרך תנוחות, תנועה, חפצים והומור שחור, נבנה עולם בימתי בלתי צפוי, שבו שגרת התרגול היוגי מקבלת תפנית מפתיעה. מה שנראה בתחילה כמו ניסיון למצוא איזון הופך לחקירה של המקומות שבהם למדנו להסתגל, לשתוק ולהמשיך הלאה, גם כשהמציאות דורשת מאיתנו לעצור ולהתבונן.

ההצגה משלבת תיאטרון פיזי, הומור ואינטראקציה עם הקהל. בחלקה השני נפתח מרחב לשיתוף אישי, שמעניק מבט נוסף על הדמות ועל הבחירות האמנותיות שמאחוריה.                              מתוך המפגש הזה מתבהר הקשר בין מה שמתרחש על הבמה לבין הסיפור שממנו נולדה היצירה.

"לא קראתי לזה אלימות" אינה מציעה תשובות פשוטות או הבטחות לריפוי. היא מזמינה את הקהל להתבונן מחדש במה שלמדנו לקבל כמובן מאליו, ולשאול מה מסתתר לפעמים מאחורי השאיפה שלנו להיות מאוזנים, רגועים ובסדר.

על היוצרת

נתלי ברלין היא שחקנית, יוצרת רב־תחומית ומרצה. במשך כשני עשורים עסקה ביוגה־תרפיה ובחקירת רגשות דרך הגוף. מתוך המפגש בין עבודתה הגופנית לבין תהליך אישי ואמנותי נולדה יצירה המחברת בין תיאטרון, תנועה וסיפור אישי.

קרדיטים

יוצרת ומבצעת: נתלי ברלין

בימוי: תובל יעקב מיכאל

ליווי אמנותי: סמדר יערון, אוסנת שנק יוסף

ט.ל.ח הזכות לשינויים שמורה